פסק-דין בתיק ת"ק 16945-07-12

1.         רכבו של התובע,  סובארו לגאסי מס' רישוי  60-630-67 (להלן: "הסובארו"), נפגע וניזוק בתאונה שאירעה  ביום 23/8/11.

2.         לטענת התובע,  כעולה מכתב התביעה, בתאריך הנ"ל חנה  הסובארו בצידי  הכביש, מול תחנת הדלק "דלק" שברח' העליה בנהריה (להלן: "תחנת הדלק"), ואז פגע  בו רכב מס' רישוי  10-247-66 (להלן: "הרכב הפוגע") וברח מהמקום. לכן הגיש את תביעתו שבפניי, בה הוא עותר לחייב  את נתבע 1 (להלן: "הנתבע"), שבמועד  אירוע התאונה  נהג ברכב הפוגע  ואת נתבעת 2, שהינה חב' ביטוח שביטחה את השימוש ברכב הפוגע בביטוח אחריות כלפי  צד ג' בגין נזקי רכוש, לפצותו בגין הנזקים שנגרמו לו, לטענתו, כתוצאה מהתאונה.

3.         לטענת הנתבעים, כעולה מכתב ההגנה, הרכב הפוגע כלל לא היה  מעורב בתאונה ולא פגע בסובארו. בכתב ההגנה גם חלקו הנתבעים על גובה הנזק הנטען וטענו  כי "סכומי התביעה הינם מוגזמים ו/או בלתי מוכחים".

4.         הנה כי כן, המחלוקת בין הצדדים הינה הן בשאלת האחריות לאירוע  התאונה  והן בשאלת גובה הנזק.

            אשר לשאלת האחריות - שמעתי את עדויותיהם של התובע, של מר מוסא  אבו אלהיג'א (להלן: "מוסא"), שבמועד אירוע התאונה  עבד כמתדלק בתחנת הדלק ושל הנתבע.

            מוסא העיד כי ראה את התאונה. לדבריו, הוא  ראה את הרכב הפוגע  נוסע לאחור ופוגע בסובארו, ורשם את מספרו. (עפ"י המספר  הגיעו לנתבע). עד זה עשה עליי רושם אמין ואין לי סיבה  לפקפק באמיתות הגירסה שמסר.

            הנתבע  לא טען כי לא נסע, במועד הנטען, ברח'  העליה בנהריה. רק טען שלא פגע בסובארו. אין להוציא מכלל אפשרות כי לאור העובדה  שנהג בטנדר, שהוא רכב כבד,  כלל לא הרגיש  בפגיעה, שעל פי חוו"ד השמאי היתה, יחסית, פגיעה קלה.

            אני קובע, איפוא, כי הוכח שהרכב הפוגע  אכן פגע בסובארו וכי,  לכן, על הנתבעים לפצות את התובע  בגין הנזק שנגרם  לו כתוצאה מהתאונה.

            אשר לשאלת הנזק - התאונה  ארעה ביום  23/8/11. להוכחת הנזק שנגרם לסובארו כתוצאה מהתאונה צירף התובע חוו"ד של השמאי מוטי כהן (להלן: "השמאי"), אשר בדק את הסובארו רק בחודש ינואר  2012, היינו למעלה מ- 4 חודשים לאחר ארוע התאונה, וכתב את חוות דעתו ב- 10/1/12. עפ"י חוות הדעת היה צריך להחליף פגוש, שעלותו, לפי  חוות הדעת 3,253 ש"ח ולבצע עבודות פחחות, צבע וחשמל בסכום כולל של 1,020 ש"ח (הסכומים אינם כוללים מע"מ).

            כאשר נשאל התובע, האם הוא תיקן את הסובארו השיב בחיוב. טען שתיקן לפני מס' חודשים וכי  הקבלה נמצאת במשרדו שבנהריה. לכן הוריתי לו, בהחלטתי מיום 26/12/12, להמציא את הקבלה/חשבונית תוך 7 ימים. התובע הזדרז והמציא  את החשבונית כבר באותו יום. מעיון בחשבונית עולה  כי הסובארו תוקן בחודש יולי 2012, היינו כ- 11 חודש  לאחר אירוע  התאונה נשוא התיק שבפניי.  עוד עולה מעיון בחשבונית כי התיקון כלל עבודות פחחות בסך 1,600 ש"ח, עבודות צבע בסך 2,100 ש"ח, עבודות חשמל בסך 80 ש"ח והחלפת כנף  קדמית ימנית בסך 1,514 ש"ח (הסכומים אינם כוללים מע"מ). הדבר מלמד,  כי מאז התאונה  נשוא התיק  שבפניי עבר הסובארו, כנראה, תאונת דרכים נוספת, בה נפגע,  ככל הנראה,  בחלקו הקדמי ימני (לכן הוחלפה כנף קדמית ימנית), וכי בהזדמנות חגיגית זו תיקן התובע גם את הנזקים  שנגרמו לסובארו בתאונה נשוא התיק שבפניי. עוד עולה מעיון בחשבונית שהפגוש האחורי  לא הוחלף, מה שמלמד, לכאורה,  כי קביעת השמאי שהיה צורך בהחלפת הפגוש, היתה שגויה.

            לאור האמור לעיל, אני קובע כי לא עלה בידי התובע להוכיח את גובה הנזק  שנגרם לו  כתוצאה מהתאונה  נשוא  התיק שבפניי.

5.         סיכומו של דבר, לאור העובדה שלא עלה בידי התובע להוכיח את גובה הנזק  שנגרם לו כתוצאה מהתאונה נשוא התיק שבפניי, מה גם שאין להוציא מכלל אפשרות כי בגין התאונה הנוספת תבע התובע וקיבל פיצוי על מלוא הנזק המפורט בחשבונית הכולל, לכאורה, גם את הנזק שנגרם לסובארו בתאונה נשוא תיק זה -ואין חולקין שהתובע אינו זכאי לכפל פיצויים - אין מנוס מלדחות את התביעה, למרות הקביעה כי הנתבע נושא באחריות לאירוע התאונה.

            אשר על כן, אני דוחה את התביעה.

            לאור קביעתי  כי הנתבע נושא  באחריות לאירוע התאונה, אינני מחייב את התובע לשלם הוצאות לנתבעים, למרות דחיית התביעה.

ניתן היום,  י"ד טבת תשע"ג, 27 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.

למזכירות: נא לשלוח את העתק פסק הדין לצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: